השפעת הסטרואידים אודות גופנו ויכולתו האתלטית-חלק ב' יעקב עזרא
במאמר זה אסביר אודות השפעתם של הסטרואידים האנבולים על מערכות גופנו וכיצד הם משפרים את היכולת הגופנית אצל ספורטאים. כמובן שנדון אודות ההיסטוריה של תרופות אנבוליות אילו, ונמשיך הלאה בדרך מנגנון הפעילות של הסטרואידים. ואפילו נדון בדברים פחות שכיחים כגון: מה קורה לגופנו בסיום השמוש (סייקל) בסטרואידים, ומהם תופעות הלוואי שלהם.
חשוב לציין, כי אם אתם מעוניינים בחומר מקצועי ומעמיק בתחום הנ"ל ובשפה העברית, עלייכם לקרוא את הספר: סטרואידים – כל מה שרצית לדעת? ולא העזתה לשאול! או לפגישת יעוץ בקליניקה – 0528567140.
למה משתמשים בסטרואידים?
פתרונות קסם תמיד הקסימו את המין האנושי, אך אין זה אומר שהשמוש בתכשירים אנבוליים בלבד יגרום לכם להראות בעלי גוף שרירי וחזק השווה מיליון דולר. פיתוח גוף מקצועי ואו רק כדי להראות טוב יותר, דורש הרבה השקעה ועבודה. מעבר למאמץ בחדר כושר, יש לשמור על תזונה נכונה – לא רק לאכול דברים בריאים, אלא לאכול את הכמויות הנדרשות של חלבונים, פחמימות וכ"ו בזמנים הנכונים. צריך לחקור ולבדוק אלו כמויות מותאמות לך באופן אישי. מסיבה כלשהי הפסקת לכמה ימים או גרוע מכך – שבוע, וצריך להתחיל הכל כמעת מהתחלה.
על מנת לפתח גוף של "מר אולימפיה" או "מר עולם" תצטרך לחיות באורך חיים ספורטיבי, נוקשה, אשר צריך לכלול את אבות המזון וכ"ו. חייבים להקריב בשביל להגיע אל הגוף לאידאלי! בדומה לאימרה: "אין כאב – אין תוצאות".
למתאמן הממוצע (במיוחד לכזה אשר לוקח סטרואידים בשביל להגיע לתוצאות "בדרך הקלה" ואינו טורח לחקור בנושא – מפליא כמה אנשים מוכנים להכניס לגוף שלהם חומרים אשר כמעת ואינם יודעים דבר על הרכבם והשפעתם בהמלצת "חברים" ומכרים ובהנחה (הישראלית כל כך) ש"יהיה בסדר". שלו נדבר על בחורים צעירים אשר נוטלים סטרואידים ללא פיקוח רפואי (בדיקות דם וכו'), ושלא נדבר על תהליך ניקוי הגוף – דהטוקסיפיקציה.
מתאמן ממוצע אשר משתמש בסטרואידים ייתכן שישתמש בהם שמשך חודשים בלי הפוגות לניקוי הגוף, בלי לקחת נוגדנים או אפילו בלי לשנות את הרגלי התזונה על מנת להוסיף את כמות החלבונים הנדרשת לגוף על מנת לבנות שרירים. הוא (הספורטאי) לעיתים אינו יודע ואינו רוצה לדעת אודות הנזקים לטווח הארוך לגופו.
ההתלהבות מ"עליתי במשקל 4-5 ק"ג החודש" גורמת למתאמנים להמשיך ולשחק בגוף שלהם בתקווה להגיע לתוצאות מדהימות אף יותר. הגדלת כמות הסטרואידים בלי לדאוג לבריאות היא תגובה שכיחה.
לכן ניתן לכנות את הסטרואידים כסמים. אבל, במקרה הזה, אפילו לפני שהגוף מתרגל לסם ומפסיק לספק את התגובה לכמות הסם הרגילה, המשתמש מגדיל את הכמות בשאיפה לספק תגובה חזקה יותר, כמו גם הגדלת זמן השימוש והזמן בחדר כושר. למרות כי ההגדרה לסם הינה ההתמכרות לאותו הרכיב וכך בכדי לקבל את אותה השפעת ההיי ישנו הצורך להגביר את המינון!!!
אפילו המשתמשים ה"מודעים" אשר נוקטים באמצעי הזהירות לניקוי הגוף – דטוקסיפיקציה, אינם מודעים לשאריות קטנות של רעלים המצטברים ברחבי הגוף (בעיקר בכבד) ויוצרים בעיות מאוחר יותר (כמו שאנשים שלוקחים אסיד יכולים לקבל פלשבקים שנים אחרי השימוש כתוצאה צתהליך הניקוי, כל גם אנשים שמשתמשים בסטרואידים הגיל 20 יכולים ללקות במחלות כבד רציניות עשור או יותר מאוחר יותר).
אבל... מי דואג בנוגע למה שיהיה בעוד שנים? בעוד עשר שנים יכול להיות שתמות בתאונת דרכים, אז למה לדאוג כמה הגוף שלך יהיה הרוס אז? העיקר שאתה נראה טוב היום, נכון?
אבל לסטרואידים יש אפקטים רבים אשר לא ממתינים שנים כדי להכות. כל המאמרים לעיל מדברים על סטרואידים שנרקחו ונבדקו ע"י אנשים שיודעים מה הם עושים. אך היום ישנו את השוק השחור אשר משחרר סטרואידים מחברות מחתרתיות אשר אין אנו יודעים אם יש בהם את הרכיב הפעיל במקרה הטוב, ובמקרה היותר גרוע יש בתרופה חומר רעיל!!! סטרואידים הם חומר לא חוקי. וכמו כל חומר לא חוקי אין ועדות ומפקחים שיבדקו את האיכות. כל הרוכש – סומך על טוב ליבו ויושרו של המוכר. קיבלת "חומר לא טוב" – תוכל להתלונן רק לעצמך.
לא מדללים סטרואידים כמו הרואין אם אבקת סוכר. במקום זאת פשוט יוצרים אותם אנשים שאינם יודעים מה הם עושים – סטודנטים לכימיה שרוצים להרוויח קצת כסף או סתם אנשים אשר "קראו כמה ספרים".
במקרה הזה, הריכוז הלא הנכון והחומרים הלא נכונים יכולים לגרום לאפקטים מרשימים תוך שבועות – אבל לא האפקטים שהמשתמש מקווה להם. התקרחות, שחמת הכבד, גדילת שדיים אצל בנים (גניקומסטיה), סכנות מוכרות של סטרואידים יכולות להכות תוך ימים במקום חודשים.
ובישראל, בירת הזיופים, אינך בטוח אפילו אם אתה קונה "מותג מוכר" ובטוח יחסית. ייתכן לחלוטין שאתה קונה חתול בשק – או תרופה מעוררת של סוס מירוץ.
להשיג יתרון בכל מחיר – סטרואידים בתחרויות ספורט והאתלטים המשתמשים בהם.
גבוהה יותר, רחוק יותר, חזק יותר – הסיסמא של ספורטאי השואף למצוינות.
מוטו מצוין, ואני אומר זאת ללא שמץ של ציניות. זוהי סיסמא ששמעתי בניסוחים שונים מחוץ לתחום הספורט (באופן אישי אני מקשר אותה ליציאת המין האנושי לחלל) והיא אחת הניסוחים הקולעים והתמציתיים אך אם זאת הפואטיים ל "אנחנו רוצים להיות הטובים ביותר, טובים מכולם".
עבור האתלטים המוקדמים ביותר הידועים לנו – היוונים, "הטוב ביותר שאפשר להיות" משמעותו להגיע למגבלות הגוף האנושי ולהתקרב לאידאל האפלטוני של "גוף מושלם". אך אפילו אם האידאות ה"נפש בריאה בגוף בריא" השולטות בתרבות שלהם, היוונים השתמשו באמפטמינים בסיסיים על מנת לקבל יתרון בתחרויות. כבר אז, הכבוד למנצח היה מפתה יותר מהכבוד העצמי והמשחק ההוגן.
אך – מה הדבר אומר "הטוב ביותר" כשמדובר בגוף האנושי? יש מגבלות גנטיות מסוימות אשר אותן לא נוכל לעבור – אנושיות היא בין השאר נקודות החולשה שלנו.
במהלך השנים החשיבות של תחרויות הספורט שתרבות המערבית השתנה, אך הפיתוי לארוך קיצורי דרך נשאר כפי שהיה. אתלטים משתמשים בסטרואידים כדי להגדיל שרירים, אמפטמינים כדי להגביר מהירות תגובה וכוח מתפרץ, ממלאים את עצמם בדם מלא בחמצן ואף חותכים בבשרם החי על מנת לקפוץ עוד חמישה סנטימטרים ... הכל כדי להיות הטובים החזקים והמהירים ביותר. כדי להגיע למגבלות הגוף האנושי ולעבור אותם.
ספורטאים בימינו מקבלים את ה"תמריצים" שלהם בהשגחת צוות רפואי צמוד. האפקטים השליליים אמורים להיות ממוזערים והאפקטים החיוביים... ובכן, הם הניצחון וכל מה שהוא מביא אתו.
אבל... ספורטאים שינו את גופם כדי לנצח גם כאשר ההשפעות לטווח הארוך היו בלתי צפויות במקרה הטוב ושליליות ביותר המקרה הרע. נשים הסכימו להיות גבריות יותר, גברים הסכימו לסתכן באיבוד כוח הגברא – הכל על מנת להתקרב לניצחון, לאידאל. ואין זאת כאילו שהדבר נפסק בימינו – אלופים מתים משבץ לב וממחלות כבד, אך הדבר אינו מונע מאחרים ללכת בעקבותיהם.
הלחץ על ספורטאים מערביים בני ימינו אינו כה מידי, אך הוא בחלת מוחשי. הפרסים והפרסום הממתינים למנצחים והבושה והכאב למפסידים. שאיפות אל משפחות ערים וארצות שלמות דוחקות בספורטאים. ובימינו החלוקה בין ווינרים ללוזרים היא ברורה מתמיד – המקום הראשון זוכה בפרסומת ואילו המקום השני הוא "מה שמו"?
כך, גם הספורטאים המסורים בלבם לרוח הספורט והתחרות ההוגנת מקבלים לחץ "לשפר את עצמם" על מנת שיוכלו להישאר בתחרות. הרי "כולם עושים את זה". וכולם עושים את זה כדי לא לפגר מאחורי כולם, אפילו אם היו מעדיפים לעשות אחרת. במובן מסוים, דומה הדבר למרוץ חימוש, כשתמריצים חדשים ויעילים יותר אשר פחות ניתנים לגילוי משמשים כנשק בלתי-קונבנציונלי.
ידוע שהתמריצים תמיד נמצאים צעד אחד מאחורי הבדיקות – וייתכן שהבדיקות מפגרות בכוונה. ארגוני הספורט המקצועיים מקבלים את הכסף שלהם מהקהל ויש להם את הרושם שבלי תמריצים הספורטאים ישברו פחות שיאים, יגיעו לפחות הישגים, הקהל ישלם פחות וכך כולם יסבלו.
שימושים לסטרואידים מחוץ לתחום הספורט
· עידוד הגדילה – בין 1960 ל 1980 סטרואידים אנאבוליים היו הכלי העיקרי בידי אנדוקרינולוגים פדיאטריים לטיפול בילדים עם בעיות גדילה. לאחר שהורמוני גדילה סינתטיים הפכו לזמינים וסטיגמה חברתית התקשרה לסטרואידים הופסק טיפול זה.
עד הזמן האחרון השתמשו בסטרואידים על מנת לעודד ייצור מוח עצם בחולי אנמיה אלפסטית. בעשור האחרון הסטרואידים מוחלפים ע"י הורמון אריתרוואטין סינתטיים לאותן המטרות.
הגדלת התיאבון ושמירה על יכולות ומסת השריר אצל חולי סרטן ואידס.
גרימה לבגרות מינית בזכרים עם בעיות עיקוב הבגרות באמצאות הוספת הורמונים אנדרוגניים – כיום טסטוסטרון הוא ההורמון האנדרוגני היחיד המשמש לכך, אך סטרואידים אנאבוליים שימשו למטרה זו לעתים קרובות עד לשנות השמונים.
סכנות השימוש בסטרואידים
שימוש בלתי מבוקר בסטרואידים יכול לפגוע בכל מערכות הגוף:
1) כבד (עליית האנזימים, גידולים, כבד שומני וכ"ו)
2) כליות (העמסה מטבולית העלולה לגרום נזק בלתי הפיך שיכול להוביל לכדי כריתת כליה)
3) גניקומסטיה (הגדלת רקמת השד בגברים, הנוצרת עקב פגיעה בכבד ו/או עליית רמות האסטרוגנים בדם)
4) לב (כשלון שריר לב כרוני - זו הסיבה למות פתאומי אצל ספורטאים צעירים, הגדלת שריר הלב עם אזורים נימקיים)
5) כלי-דם (קישיון עורקים אשר מוביל ליתר לחץ דם והתקפי לב)
6) דם קרישי דם - הגורמים להפרעות בזרימת הדם, בנוסף לעליה בשכיחות מחלות, כמו: שבץ מוחי, התקף לב ואפילו מוות פתאומי.
8) כולסטרול (עליה ב- LDL-כולסטרול וירידה ב- HDL-כולסטרול הגורמים לטרשת עורקים וליתר לחץ דם)
8) פרוסטטה – (ערמונית) הגדלת בלוטת הפרוסטטה וגידולים סרטניים.
9) עקרות - ירידה בספירת תאי הזרע ושבושים ביצירתם. המצב עלול להיות בלתי הפיך.
10) פציעות ספורט (שכיחות גבוהה יותר לפציעות באימונים, כמו: קריעה ונזק לגידים, עקב חיזוק כוח השרירים ללא פרופורציות ביחס לגידים, בנוסף לפציעות שרירים בכלל)
11) מערכת העצבים - עצבנות יתר, דיכאון והיבטים מנטליים שונים שמקצינים, תנודות במצבי הרוח.
12) שינויים בכמות השיער (הקרחה גברית בעיקר אצל נשים, עידוד צמיחת שיער בגוף ובפנים)
13) בצקות ופני ירח (ההורמונים גורמים לצבירת נוזלים עקב עידוד ספיגת יוני הנתרן והכלור בעיקר, הביטוי שניראה הנו בצקות בעיקר בקרסוליים ובפנים)
14) מערכת מין - אימפוטנציה, במקרים מסוימים המצב יכול להיות בלתי הפיך כשהוא לא מטופל.
הסיכויים לבעיות כאלה ואחרות גבוהה יותר בקרב משתמשים אשר אינם מודעים לצורך לנקות את הגוף בין תקופות השימוש ואשר נוטלים סטרואידים בלי לדעת מה המרכיבים שלהם ואיך לאזן ביניהם. מעבר לכך יש את אותן הסכנות הקיימות בכל מקרה של שימוש בסמים בלתי חוקיים – זיופים מסוגים כאלה ואחרים, חומרים קלקולים וכ"ו.
לסיכום:
חסרונות הסטרואידים עולים על היתרונות עבור המתאמן הממוצע. ניתן ורצוי לבנות גוף יפה ואתלטי בלי להכניס חומרים מסוכנים לגוף ולגרום נזק מתמשך לבריאות. ייתכן והדבר ישתנה במידה והסטרואידים יהפכו להיות חוקיים וניתן יהיה לתאם את השימוש בהם אם רופא המומחה בנושא, בתורה מבוקרת.
בעבור ספורטאים מקצועיים, ייתכן והטענה שהדרך היחידה להגיע להישגים ברמה של "כל השאר" ברמות הגבוהות היא אם שימוש בסטרואידים וחומרים דומים. אם כך הוא הדבר, רוח הספורט המקצועי במאה ה- 21 קרובה למוות. יש לקוות שבטרם תמות סופית תשוב החברה המערבית לאשתונוטיה ותנסה להחזיר את הספורט המקצועי למתכונת האידאלית שלו – זו שבה לנחישות ולכשרון משקל רב יותר מאשר לכימיה.
ביבליוגרפיה:
- ספורטלוגיה – המדריך לספורטאי, מאת: יעקב עזרא, שנת 2004
- סטרואידים – כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאול! מאת: יעקב עזרא, שנת 2004
- אבן הפינה בתחום פיתוח הגוף של עזרא יעקב הוצאת גוונים - טרקלין שנת 1993
- Body-bulding made easy סמואל שוויס הוצאת Chanterelle 1997
- Wilmore. J. 0xygen. In: Morgan. W. (ed) Ergogenic aids andmusculur performunce. New-York: Academic Press, 1972
