|
רבות דובר והוסבר על " קבלת החלטה ", למעשה עוד בהיותינו ילדים עמדנו
הרבה פעמים במצב שהיה עלינו לקבל החלטה. נכון שבתור ילדים היה קל לנו
להחליט כי היינו במקום אחר לגמרי מהמקום שאנו נמצאים בו כמתבגרים.
כילד תמיד יכולנו לומר "ככה החלטתי" מבלי לחשוב בכלל על זה שעלינו
לשאת בתוצאות של ההחלטה שלנו,כי היינו ילדים ( יופי של תירוץ).
אנו עומדים בכל יום בפני מצב שעלינו לקבל החלטה, כי פשוט זו דרך
החיים שלנו, אנו נתקלים במצבים או בהצעות או רעיונות חדשים מידי
יום ועלינו לבחור את הדרך,כלומר לקבל החלטה כל שהיא.
הרבה מאיתנו נשאבים למצב דיי מלחיץ כאשר עלינו לקבל החלטה,
והמילה הכי הכי "מצילה" שהרבה אנשים משתמשים בה היא " אני מבולבל " !
לפני שאסביר תרשו לי להביא את האני מאמין שלי בנושא:
" אצלי אין דבר כזה מבולבל " ! טוב, הרבה ירימו גבה ויואמרו:
"אוף מה השחצן הזה רוצה". :-) זה בסדר, גם אני הגבתי כך בפעם
הראשונה שניתקלתי בהסבר הזה, אך כשהפנמתי הבנתי שזה פשוט כך.
תראו חברות וחברים, כשאני אומר לעצמי: "אני מבולבל" למעשה קורים
2 דברים, הדבר הראשון שקורה במיידית הוא שאני פשוט מביא לעצמי תירוץ
אדיר בכדי להרוויח זמן :-). (הרי מה יגידו עלי שאני לא יודע לקחת החלטה?)
והדבר השני שקורה הוא תוצאה ישירה של הדבר הראשון: אני נתקע בתהליך
של מחשבות וספקולציות שונות ומשונות(הרי כולנו אלופים בזה).
ומה התוצאה בדרך כלל? כן, אני דוחה את קבלת ההחלטה בתשובות
מבריקות כגון: " אני צריך לחשוב על זה", " אני לא יודע", "אני אתייעץ עם,,,".
כלומר לעשות הכל על מנת לא לקבל החלטה באותו רגע, ולמה????
אולי יגידו עלי שאני פזיז? אולי יגידו עלי שאני קל דעת? אולי יגידו עלי שאני
פנטזיונר? !!!
תרשו לי כאן להביא לכם מדבריו של חוזה המדינה,"בנימין זאב(תיאודור) הרצל"
(דברים שאמר בזמנו בקשר להקמת המדינה): " רק הפנטסטי מפעים את בני
האדם ומי שלא יודע לרתום את הפנטסטי לצרכיו, אפשר שיהיה אדם מיושב
בדעתו,אדם הגון, אבל את בני האדם הוא לא ינהיג ולא יוותר ממנו זכר( לא
יזכרו אותו) ".
למעשה כשאני אומר לעצמי " אני מבולבל" (תירוץ, זוכרים?) אני מצייר
לעצמי מצב שאני עומד בפני פרשת דרכים שבה עלי לבחור באיזה שביל
עלי ללכת. חברות וחברים האם מישהו מאיתנו יוכל אי פעם לדעת מראש
מה טומן בחובו שביל זה או אחר? הרי כל התגליות הכי ענקיות שהובאו
לעולם הייתה של אותם אנשים שהעזו ללכת בשביל לא מוכר ולגלות מה יש בסופו !
מה שאני מנסה לומר כאן הוא מאד פשוט. עליכם לבחור באיזה שביל ללכת
ופשוט להתחיל ללכת, אם אשאר במקום שבו אתלבט שוב ושוב באיזה שביל לבחור,
אני פשוט אשאר שם !
אז חברות וחברים, פשוט תתחילו ללכת , כי רק כך גם תדעו את אופי או הערך
של ההחלטה שלכם. היו כנים וישרים עם עצמכם, ואפילו שתחליטו לא להחליט,
תפנימו שכן קבלתם החלטה, אומנם יכול להיות שזו לא ההחלטה האולטימטיבית
אך זו ממש החלטה.
להישאר במצב של נוחות, היא ההחלטה הכי קלה בעולם ! והרי אנו יודעים שנוחות
וקלות לא תמיד הזיזו הרים וגבעות :)
אז פשוט, קחו החלטה.
להדפיס
|
