טוויטר באתר בלוג חגית אלמוג

כשאני מסתכלת על טוויטר, אני רואה רשת שעדיין נמצאת בהתהוות. נכון שיש כבר חוקים מוגדרים, כגון שימוש בשטרודל (@) לפניה לאדם אחר (המבנה הזה, אגב, הפך להיות כל כך שימושי, שאנשים התחילו ליישם אותו גם מחוץ לטוויטר, כגון בתגובות לבלוגים, והנה גם פייסבוק מיהרו להטמיע אותו – אבל זה כבר נושא לפוסט אחר). במקביל להתמסדות אלמנטים מסוימים, רואים עדיין בלבול במקומות אחרים ותהליך שעדיין נמצא בבניה. אני מייחסת את זה גם לוותק השירות, אבל גם ובעיקר לנפח התווים המצומצם, שמגביל את היכולת להסביר ולהנחות משתמשים חדשים, ומעודד שימוש בקיצורים שאינם ברורים מאליהם.

מקרה מבחן: השימוש בריטוויט

בטוויטר מקובל להפיץ מחדש עדכונים של חברים על ידי ציטוט שנפתח בסימן RT. לכאורה, זהו כלי נחמד, חסכן בתווים ונוח לשימוש. בפועל, הוא מעורר הרבה אי הבנות:
1. הוא לא מספיק מוכר – רבים מהמשתמשים בכלל לא מבינים שהצגת RT לפני טקסט משמעו ציטוט של טוויט שמישהו אחר כתב, ויעידו על כך התגובות. לדוגמא, כאשר פרסמתי ריטוויט של קולנוע לב על כרטיסים פנויים להקרנה, פנו אליי עוקבים רבים בבקשה לקבל את הכרטיסים. לי היה ברור ומובן מאליו שלא אני הכתובת המתאימה, ושהפניה שפרסמתי אינה בשמי, אבל סימן ה-RT הצנוע לא היה מספיק ברור לקהל העוקבים הרחב.
2. אתיקת הריטוויט – האם מותר לערוך את הטוויט המקורי כשעושים ריטוויט, על מנת להתאים אותו למגבלת התווים?
3. תחביר הריטוויט אינו סגור באופן הרמטי – אם רוצים להוסיף הערה פרטית לציטוט, איך עושים זאת? יש מי שיכתוב מילים אישיות לפני סימן ה-RT, ויש כאלו שמציינים את ההערות שלהם בסיום הציטוט. כשהם עושים כן, הם כמובן מקשים על הגולשים האחרים להבחין איזה חלק מהטקסט הוא מצוטט ואיזה הוא מקורי.

4. RT vs. Via – לציטוט ה-RT נולדה אחות קטנה: Via. חלק מהאנשים ויתרו על השימוש ב-RT הם מציגים את הטוויט בשלמותו, ובסיומו מציינים בסוגריים (via @user). זה מקל על הקריאה מצד אחד, אבל האם זה לא מייחס במבט ראשון את הטוויט המקורי אליהם?

וזה עוד מסתבך: חלק מהגולשים משתמשים ב-via כתחליף לריטוויט, וחלקם משתמשים בזה כדרך לתת קרדיט למידע שהוביל לטוויט, כאשר הטוויט המלא בכלל אינו ציטוט. איך יודעים להבחין בין המקרים? לא יודעים.

זוהי לכאורה סוגיה קטנה, אבל הריטוויט הוא אחד הכלים הכי פופולאריים בשירות, והשימוש בו אינו אחיד ולא תמיד מובן. המשתמשים הוותיקים מכתיבים את כללי השימוש, והמשתמשים החדשים מנסים לעקוב אחריהם בהיסוס. מעניין לראות איך השימוש יתגבש ויתבסס בהמשך, וכיצד ייסגרו השאלות הפתוחות ויפנו את מקומם לכללי התנהגות מוגדרים ואחידים.

חגית אלמוג

עיצוב גרפי