|
דרבנית- בחירת הגינה - משפחת הנוריתיים
delphinium ajacis
צמח זה היה מאז ומתמיד חביב הגננים, כקישוט לגינה ופרחים לקטיף. מעטים הצמחים אשר ישוו לדרבנית בחן ובהדרם של אשכוךות הפרחים הזוקפים בצבעי הכחול,התכלת והסגול הנדירים. צורת הדרבנית על אשכולותיה דמויית מנורה בעלת קנים, היא מיוחדת במינה. הודות לתכונות אלו נחשבת הדרבנית בצדק לבחירי צמחי גינת הנוי.
מגדלים בעיקר את המין “דרבנית אשכולית”. זהו אחד מכלל 250 מינים הנפוצים בעולם. בארצנו גדלים בר חמישה מינים.
הדרבנית היא צמח חד־שנתי, זקוף ומסועף המתנשא לגובה של 60-80 0ס”מ ויותר. (יש גם זנים נמוכים, שגובהם 40-60 ס”מ).
מצמיחה פרחים בלתי סימטריים בקוטר 2.5 - 3.5 ס”מ, בעלי דרבן בולט, בתפרחות אשכולות צרים או מכבדים צפופים הדומים במראם לפרחי יקינטון. יש גם פרחים מלאים. הפרח נשמר על הצמח זמן רב.
מיוחד במינו הוא הפרח בעל הדרבן הבולט והכפוף (מכאן שמו: “דרבנית”), צבעי הפרחים: כחול, תכלת, סגול, לבן, ורוד, וצבעי ביניים. על הרוב שולט הצבע הכחול. העלים גזורים לאונות או מפורצים כמו עלי הגזר או הפטרוסלינון.
אשכולות הפרחים הראשונים יפים לקטיף. לאחר הקטיף צומחים בדי פריחה משניים, קצרים ודקים מהראשונים. באגרטל משתמרים הפרחים 3-4 ימים. פרחים מיובשים אינם מאבדים את צבעם הטבעי.
סוג האדמה הכנתה: היא מצליחה בעיקר באדמה כבדה, מנוקזת. אך תעלה יפה גם באדמות בינוניות וקלות. רגישה לעודף מים ויש לדאוג לניקוז. חובבת שמש, אך אפשר גם לגדלה בצל למחצה.
מקומה בגינה: בגלל קומתה הזקופה מקומה של הדרבגית מאחורי צמחים נמוכים ממנה, ע”י גדר גבוהה, על יד קירות, בשורות רחבות, בקבוצות ובערוגות.
זמן הזריעה: דצמבר-ינואר.
זריעה במקום עדיפה, משום ששתילי דרבגית אינם נקלטים בנקל. הזרעים נובטים תוך זמן קצר ובקלות ובלי הכנה מיוחדת של הקרקע. זורעים בשורות או בגומות, במרווחים של 30-35 ס”מ. באדמה רטובה זורעים בפיזור ואין גם צורך לכסות את הזרעים. לאחר הנביטה מדללים ומשאירים שתילים חזקים במרווחים המתאימים. הזרעים נובטים לאחר 3-2 שבועות מהזריעה, לפי חום האדמה. הטמפרטורה הדרושה לנביטה היא 17-20 מעלות צלסיוס.
כמות הזרעים: בגרם אחד 400-500 זרעים, וכמות זו תספיק לזריעת 10 ממ”ר.
ישון: מדשנים דשן ראש, כי בעונה זו האדמה רטובה ואין אפשרות של הצנעה. הכמות לכל 10 מ”ר: 30 גרם גסרת אמון, 40 גרם סופרפוספט, 20 גרם גפרת אשלגן.
הפריחה מתחילה 3-4 חודשים מהזריעה. עיקר הפריחה חלה בחודשים מרץ-יוני.
טיפול: צמיחת השתילים איטית בתחילה אך לקראת האביב מתגברת והולכת צמיחתם עד הפריחה. בהגיע הנבטים לגובה 15 ס”מ קוטמים את ראשיהם כדי שיסתעפו. זגים גבוהים קושרים לסמוכות או לחוטי ברזל מתוחים, כי הגבעולים הדקים עלולים להתכופף ולהישבר תחת משא התפרחות ברוח או בגשם.
להדפיס
|