המרכז לטיפול בפצע

 

פצע כרוני הינו פצע שאינו מתרפא עפ"י השלבים המוגדרים להבראת פצע ובמסגרת זמן נתון של כארבעה– שמונה שבועות. בפצעים כרוניים לרוב אחד או יותר מהשלבים המרכיבים את התהליך הפיסיולוגי של הבראת והגלדת הפצע אינם מתקיימים או שפעולתם אינה שלמה. לדוגמה, פצעים כרוניים נוטים להישאר בשלב הדלקתי (עקב זיהום) לתקופה ממושכת. בפצעים אקוטיים מתקיים שיווי משקל בין היצירה והפירוק של החלבונים ומולקולות כדוגמת קולגן ; לעומת זאת, בפצעים כרוניים איזון זה מופר כאשר הנטייה היא בד"כ לכיוון פירוק יתר של מרכיבים הקריטיים לקיום ולתפקוד תקין של הרקמה הפגועה.

פצעים כרוניים כשמם, עשויים להחלים כעבור שנים בלבד, ובמקרים חמורים יותר, הפצע קבוע ומלווה את החולה לכל אורך חייו. פצעים כרוניים גורמים לסובלים מהם קשיים בריאותיים ונפשיים, ועשויים להוות נטל כלכלי כבד על מערכות הבריאות והסעד. פצעים אקוטיים ופצעים כרוניים הם שני סוגים שונים של פצעים המצויים משני צידי הספקטרום מבחינת קצב התקדמות הריפוי.

סיווג פצעים כרוניים

ניתן לסווג את הפצעים הכרוניים באופן גס לשלוש קבוצות: פצעי לחץ, כיבים סוכרתיים ופצעים הנגרמים כתוצאה ממחלות על רקע הפרעות בזרימת הדם (פצעים ורידיים, פצעים עורקיים וכו').

פצעים הנגרמים כתוצאה ממחלות על רקע הפרעות בזרימת הדם:

כיב וורידי, מופיע בדרך כלל בגפיים התחתונות, ומהווה כ- 70% עד 90% מכלל המקרים של פצעים כרוניים. פצעים אלה בעיקר מאפיינים את אוכלוסיות הקשישים. פצעים על רקע מחלות הפרעות בזרימת הדם נגרמות בשל יתר לחץ דם ורידי כתוצאה מתפקוד לקוי של השסתומים הורידיים שמטרתם למנוע מהדם לזרום לאחור. איסכמיה (הפרעה באספקת הדם והחמצן) שנובעת מהתפקוד הלקוי, בשילוב עם פגיעה reperfusion , גורמת לנזק רקמתי שתוצאתו כיב ורידי.

כיבים סוכרתיים

השכיחות להופעת פצעים כרוניים על רקע מחלת הסכרת הולכת וגוברת בשנים האחרונות. חולי סוכרת הם בעלי סיכוי הגבוה ב- 15% לניתוחי קטיעה ביחס לכלל האוכלוסייה בשל כיבים כרוניים. סוכרת גורמת לסיבוכים בריאותיים נלווים כגון נוירופתיה , שמביאה לפגיעה בעצבים פריפריים וגורמת לתפקוד סנסורי לא תקין. נוירופתיה מעכבת את המנגנון הנוסיספטי (שגורם לגירוי קצוות העצבים ויצירת סיגנלים של הכאב) ואת התפיסה של כאב. לכן מטופלים רבים שאינם מסוגלים להבחין בהופעת פצעים קטנים על הרגליים בשלבם הראשוני, עשויים שלא להצליח למנוע זיהום או הישנות של הפצע. יתרה מזאת, מחלת הסוכרת גורמת לרוב להיחלשותה של מערכת החיסון, פגיעה בכלי דם קטנים, ומניעת אספקת חמצן נאותה אל הרקמות, אשר עשויים אף הם לתרום להתפתחותם של פצעים כרוניים.

פצעי לחץ

תת קבוצה נוספת ממשפחת הפצעים הכרוניים היא פצעי לחץ המופיעים לרוב אצל אנשים שאינם ניידים (עקב שיתוק, למשל) או שמרותקים למיטה בעקבות מחלה. חולים אילו חשופים ללחצים מכאניים באזורים כגון העקבים, השכמות, והסקרום (עצם העצה). פצעי לחץ נגרמים על ידי איסכמיה שנוצרת כאשר הלחץ ברקמה גבוה מהלחץ בתוך הנימים , ובכך זרימת הדם לאזור מוגבלת. רקמת שריר, אשר זקוק לאספקת חמצן ודם גדולה יותר בהשוואה לרקמת העור נפגעת באופן חמור יותר וההשפעות עקב לחץ ממושך קשות יותר לריפוי. בדומה לכיבים הכרוניים שהוזכרו לעיל האיסכמיה והיעדר הזילוח הם הגורמים העיקריים לנזק ברמת הרקמה.

סימנים ותסמינים

הסובלים מבעיית פצע כרוני לעתים קרובות מדווחים על תחושות של כאב וגירוי המפריעות למהלך חיים תקין. שישה מתוך עשרה חולים הסובלים מהופעת כיב ורידי ברגל מדווחים על כאב הנלווה לפצע, מגמות דומות נצפו עבור הסובלים מפצעים כרוניים אחרים.

כאב מתמשך (בלילה, במנוחה, או בפעילות) מהווה את הבעיה העיקרית עבור חולים עם כיבים כרוניים. כמו כן, בקרב חולים אילו ניכר תסכול רב בעניין יעילות משככי כאבים וכן קיימת בעיה להיצמדות והתמדה בתכניות הטיפול המוצעות להם במרפאות ובבתי החולים.

הגורמים להיווצרות כיבים כרוניים

בנוסף להפרעה בזרימת הדם, נוירופתיה, וקושי בתנועה והתניידות, גורמים שתורמים להופעת פצעים כרוניים כוללים מחלות מערכתיות, גיל, תדירות והישנות הופעת הפצע. נלוות מחלות שעשויות להביא להיווצרות פצעים כרוניים כוולות וסקוליטיס (דלקת של כלי הדם), תפקוד לקוי של מערכת החיסון , gangrenosum pyoderma , ומחלות הגורמות לאיסכמיה (ירידה באספקת דם לאיבר או רקמה בגוף). דיכוי פעילות המערכת החיסונית יכול להיגרם על ידי מחלות או בשימוש בתרופות במשך תקופה ארוכה, למשל סטרואידים. לחץ נפשי ומתח יכולים גם להשפיע באופן שלילי על מהלך הריפוי של פצע כרוני, יתכן במנגנון של העלאת לחץ הדם ורמות הקורטיזון בגוף , אשר מפחיתות ומחלישות את מערכת החיסון.

מה שנראה כמו פצע כרוני עלול אף להיות גידול ממאיר ; למשל, גידול סרטני ברקמה יכול לצמוח ולשגשג במידה שלא מאפשרת את הגעת הדם לתאים והרקמה למעשה הופכת לכיב. סוגים מסויימים של סרטן העור, במיוחד קרצינומה של תאי הקשקש Squamous cell carcinoma, עשויים להתפתח כתוצאה של פצעים כרוניים, כנראה בשל נזק חוזר וקבוע לרקמות שמעודד פרוליפרציה של תאים.

גורם נוסף שעשוי להופעתם של פצעים כרוניים הוא זקנה. רקמת העור של אנשים מבוגרים פגיעה יותר, ותאי העור מתרבים בקצב אטי יותר .

קישורים למאמרים נוספים בנושא:

פצע לחץ

פצע סוכרתי