אתר הכרויות - שקוף בצפון

פנטזיות נבנות מתוך פחד, תחושת מחסור, והתמקדות במה שאין.

הן משאירות אותנו בפוטנציאל, ולא מאפשרות לחיות את החיים עצמם. 

מפחיד

חלומות ופנטזיות משמשות לעיתים כמילים נרדפות. אבל ההבדל ביניהן תהומי. חלומות נועדו להיות מוגשמים. זה אפשרי, נפלא, זה מרגש.   פנטזיות נועדו לסילוק, הם מסיטות אותנו מהחיים עצמם. 

  דרך אחת להבדיל ביניהם היא בתחושות הגוף. חלומות מרגשים. גם אם יש מקומות מפחידים, כאלה שגורמים לעצירה, לכמה צעדים אחורה, הם עדיין מרגשים, יש משהו משמח בהם לאורך כל הדרך. 

  פנטזיות מאמללות. יש רק נקודה אחת, רחוקה בקצה, שאנחנו מספרים לעצמנו שבה תהיה שמחה. אבל, כל המסלול אליה מרגיש כמו דרך חתחתים במקרה הקל, וכמו סיוט מתמשך במקרים הקשים יותר. 

  פנטזיות הן סיפור כיסוי שאנחנו מספרים לעצמנו בכדי לחפות על מציאויות חיים שלא עובדות. אנחנו לא עושים דבר בכדי לשנות אותן מציאויות, רק מתבוננים בנקודת הפנזטיה,  ומספרים שאם היא תקרה, אז באמת יהיה לנו טוב. 

  וכאן מצוי ההבדל העמוק יותר בין חלום ופנטזיה. חלום הוא הגשמה של כל היש שבנו, המתנות שבנו, משאלות הלב.   פנטזיה היא סיפור פיצוי שבא לכסות על האין, על החוסרים שלנו בחיים. ומתוך מחסור לא יכול לקרות דבר.  

  פנטזית זכייה בהימורים שונים היא דוגמא מצוינת (שמפעל הפיס ודומיו מטפחים בהתמדה), היא מאפשרת לרבים להיצמד אליה תוך הדגשה והגברה של החוסר בחייהם.

  כשיזכו הם יוכלו לרכוש המון דברים, מה שמדגיש כמובן בכל רגע את כל מה שהם לא יכולים לקנות כיום.   כשיזכו, הם יוכלו לעזוב עבודה שהם לא אוהבים, ולעשות מה שבאמת כייף להם – מה שמסתיר תסכול על עשייה לא מספקת, לעיתים משך חיים שלמים. 

  הפנזטיה של מפגש עם אביר/ת חלומות שישלוף מתוך זוגיות אומללה או רווקות בעייתית, היא גם כזו שלא מאפשרת לדברים לקרות במציאות. אין אדם חי שיוכל להיכנס לנעליים האלה, הן בלתי אפשריות. 

  אנשים יעדיפו לצפות בנקודה מרוחקת, ובלתי אפשרית, ובלבד שלא לעצור, לפגוש את עצמם, ולעשות את ההבדל ממקום פנימי שרק הוא שמאפשר לחלומות להתגשם.  

  הפרדוקס הוא שאנחנו בו זמנית מאד רוצים שמושאי הפנטזיות יקרו, אבל גם חרדים מכך. כי אם חלילה וחס הן יתגשמו, נאלץ לפגוש הריק, את החוסר, את האין, שאותם טשטשנו בעזרת סיפור הכיסוי, הפנטזיונרי. 

  יש בתת המודע שלנו מקום מאד חכם, שלא יאפשר לפחד הכל כך גדול הזה להתנגש בנו חזיתית. לכן, אנחנו בעצם לא ממש עושים צעדים בכדי להגשים את הפנטזיה. לכן, הדרכים אליה תמיד נראות מאיימות ובלתי אפשריות. המציאות מאותתת לנו שזו לא הדרך, לא מה שיביא את האושר, יפתור את החוסר. רק אנחנו, על ידי חיבור לכל הכן שבנו, ועל ידי הגשמת חלומות, גם כאלה שאנחנו לא יודעים עליהם עדיין