|
1. אשראי הניתן ללקוחות. תקבולי הלקוחות מתקבלים לאחר הוצאת החשבוניות ולכן הם נזקפים בדו"ח תזרים המזומנים מאוחר יותר . לדוגמא, כאשר האשראי שנותן העסק ללקוחותיו הינו שוטף+60, התקבולים נזקפים בדו"ח תזרים המזומנים, חודשיים לאחר שנזקפות ההכנסות בדו"ח רווח והפסד.
2. אשראי המתקבל מספקים. התשלומים לספקים מבוצעים לאחר קבלת החשבוניות ולכן הם נזקפים בדו"ח תזרים המזומנים מאוחר יותר . לדוגמא, כאשר האשראי שמקבל העסק מספקיו הינו שוטף+90, התשלומים נזקפים בדו"ח תזרים המזומנים, שלושה חודשים לאחר שנזקפות ההוצאות בדו"ח רווח והפסד.
3. הלוואות מבנקים. עצם קבלת ההלוואה אינו בא לידי ביטוי כלל בדו"ח רווח והפסד משום שאין הוא מהווה הכנסה. לעומת זאת התקבול בגין ההלוואה נרשם בדו"ח תזרים המזומנים משום שהוא מהווה תקבול ותנועה כספית המשפיעה על יתרת חשבון הבנק של העסק.
פירעון ההלוואה מורכב מהחזרי קרן ההלוואה בתוספת ריבית. הריבית נזקפת לדו"ח רווח והפסד משום שהיא מהווה הוצאה, אולם ההחזר החודשי של ההלוואה (קרן+ריבית) נזקף במלואו לדו"ח תזרים המזומנים של העסק.
4. השקעות המבוצעות אינן נזקפות לדו"ח רווח והפסד משום שאינן בגדר הוצאה אלא השקעה. לעומת זאת תשלום בגין ההשקעה נזקף לתזרים המזומנים של העסק מכיוון שהוא מהווה תנועה כספית המשפיעה על יתרת חשבון הבנק.
5. מקדמות המשולמות לספקים או המתקבלות מלקוחות אינן מחייבות בדרך כלל קבלת או הוצאת חשבוניות ולפיכך גם הן משפיעות על תזרים המזומנים אך אינן משפיעות על דוחות רווח והפסד בשל העובדה כי המקדמה היא אמצעי תשלום ואיננה הכנסה או הוצאה.
להדפיס
|