סיכום פרקים בפסיכו'

 

טווח הפסיכולוגיה

פסיכולוגיה – חקר מדעי של התנהגות ושל תהליכים מנטליים.

בהגדרה זו נכלל טווח רחב של נושאים, כגון: נזק מוחי וזיהוי פנים, ייחוס תכונות לאנשים, אמנזיית ילדות, השמנת יתר (obesity) והשפעת האלימות בתקשורת על תוקפנות של ילדים.

 

המוצא ההיסטורי של הפסיכולוגיה

ניתן לעקוב אחרי שורשי הפסיכולוגיה לפילוסופים הגדולים של יוון העתיקה (כגון סוקרטס, אפלטון ואריסטו) שהציגו שאלות יסודיות על חיי הנפש. מרכיב מפתח בגישה הקוגניטיבית בפסיכולוגיה הוא העיסוק בטבע הנפש והתהליכים המנטליים.

שאלות פסיכולוגיות אחרות דנות בטבע הגוף וההתנהגות האנושית, שהעיסוק בו עתיק באותה מידה (היפוקראטס, "אבי הרפואה" גילה תגליות חשובות על האופן בו המוח שולט באברי הגוף). שאלות אלה היוו את הבסיס לגישה הביולוגית בפסיכולוגיה.

פיזיולוגיה – חקר תפקודי האורגניזם החי ואבריו.

 

נייטיביזם מול אמפיריציזם

אחד הויכוחים העתיקים ביותר שעדיין מתנהל כיום: האם היכולות האנושיות הן מולדות או נרכשות באמצעות ניסיון.

ההשקפה הנייטיביסטית: האדם נולד עם מאגר של ידע והבנה של המציאות, שאפשר לגלותו באמצעות הסקת מסקנות ואינטרוספקציה. דקרט (המאה ה-17) טען שרעיונות כמו האל, העצמי, אקסיומות גיאומטריות, שלמות, אינסוף - הם מולדים. דקרט גם תפס את גוף האדם כמכונה שניתן לחקור אותה כמו כל מכונה אחרת – הבסיס להשקפות המודרניות של עיבוד מידע.

ההשקפה האמפיריציסטית: הידע נרכש באמצעות ניסיון ואינטראקציה עם העולם. מזוהה בעיקר עם הפילוסוף ג'ון לוק (המאה ה-17), שטען כי האדם נולד כלוח חלק ("טבולה ראסה"). גישה זו הובילה לפסיכולוגיה האסוציאטיביסטית, שטוענת שהמוח מתמלא ברעיונות שנכנסים אליו באמצעות החושים ואז מתחברים (associate) זה עם זה באמצעות עקרונות של דמיון וניגוד.

כיום הויכוח בין הנייטיביזם לאמפיריציזם נקרא תורשה-סביבה. רוב הפסיכולוגים נוקטים בגישה מעורבת.

 

תחילת הפסיכולוגיה המדעית

נהוג להחשיב את 1879 כשנת תחילת הפסיכולוגיה המדעית, כאשר וילהלם וונדט ייסד את המעבדה הפסיכולוגית הראשונה באוניברסיטת לייפציג בגרמניה, מתוך ההנחה שניתן לחקור את הנפש כמו שחוקרים צמח או כימיקל. וונדט חקר חושים (בעיקר ראייה), אך עמיתיו חקרו קשב, רגש וזיכרון.

וונדט השתמש באינטרוספקציה כשיטת מחקר של תהליכים מנטליים.

אינטרוספקציה – תצפית ותיעוד של אופי התפיסות, המחשבות והתחושות של הנבדק.

וונדט שינה בניסוייו ממד פיזיקלי כלשהו בגירוי והשתמש באינטרוספקציה כדי לבדוק כיצד השינויים הללו שינו את החוויה המודעת של הנבדק.

שיטת האינטרוספקציה נזנחה לאחר שנבדקים שונים דיווחו על תצפיות שונות לגבי חוויות חושיות פשוטות, והיא אינה מהווה חלק מרכזי בגישה הקוגניטיבית כיום. עם זאת, תגובותיהם של כמה פסיכולוגים לשיטה תרמו לפיתוח גישות מודרניות אחרות.

 

סטרוקטורליזם ופונקציונליזם

במאה ה-19 פסיכולוגים ניסו לפרק חוויות מורכבות לרכיבים מנטליים. החסיד המוביל של שיטה זו היה א.ב. טיכנר שטבע את המונח סטרוקטורליזם – הניתוח של מבנים מנטליים.

פסיכולוגים אחרים התנגדו לאופי האנליטי של הסטרוקטורליזם. וויליאם ג'יימס הציע להתייחס יותר לטבע האישי והזורם של ההכרה, וגישתו היא פונקציונליזם – חקר כיצד המוח פועל כך שהאורגניזם מסתגל לסביבתו ופועל בה.

הפונקציונליסטים טענו שיש צורך לצפות בהתנהגות כדי לגלות כיצד האורגניזם מסתגל לסביבתו, וכך הפונקציונליזם כלל את חקר ההתנהגות בפסיכולוגיה.

שני הזרמים מתייחסים לפסיכולוגיה כמדע של החוויה המודעת.

עד 1920 הסטרוקטורליזם והפונקציונליזם הוחלפו ב-3 אסכולות חדשות: ביהביוריזם, גשטלט ופסיכואנליזה.

 

ביהביוריזם

בעלת ההשפעה הרבה ביותר על הפסיכולוגיה המדעית בצפון אמריקה. מייסדה, ג'ון ב. ווטסון, טען שהנתונים של מחקר פסיכולוגי צריכים להיות פתוחים לציבור כמו נתוני כל מחקר אחר; ההתנהגות היא פומבית, ההכרה היא פרטית, והמדע צריך לעסוק רק בעובדות פומביות. ווטסון טען שכמעט כל התנהגות היא תוצאה של התניה וכי הסביבה מעצבת התנהגות ע"י חיזוק מנהגים מסוימים. התגובה המותנית נתפסה כיחידה קטנה ביותר של התנהגות היכולה ליצור התנהגויות מורכבות יותר.

ביהביוריסטים התייחסו לתופעות פסיכולוגיות במושגי גירוי-תגובה Stimulus-Respons (וכאן פסיכולוגיית S-R, שהיא סדרת כללים המשמשים לתקשורת של מידע פסיכולוגי).

גשטלט

בסביבות 1912, בזמן שהביהביוריזם נפוץ באמריקה, הופיעה פסיכולוגיית הגשטלט (= צורה, קונפיגורציה) בגרמניה – גישתם של מקס וורטהיימר, קורט קופקה ו-וולפגנג קוהלר.

פסיכולוגים אלה התעניינו בתפיסה והאמינו שחוויה תפיסתית תלויה בתבניות שנוצרו ע"י הגירוי ועל ארגון החוויה. מה שאנו רואים מתייחס לרקע שכנגדו מופיע האובייקט ולתבנית הכוללת של הגירוי, ולכן השלם שונה מסכום חלקיו מכיוון שהוא תלוי ביחסים שבין חלקיו.

פסיכולוגים של גשטלט התעניינו בתנועה, בשיפוט של גודל ובהופעת הצבעים בעת שינויי תאורה. ממצאיהם הובילו אותם לכמה פרשנויות ממוקדות-תפיסה של למידה, זיכרון ופתרון בעיות אשר היוו בסיס למחקר עכשווי בפסיכולוגיה קוגניטיבית.

 

פסיכואנליזה

פסיכואנליזה היא תיאוריה של אישיות וגם שיטה של פסיכותרפיה, ותחילתה עם זיגמונד פרויד בתחילת המאה ה-20. הוא שילב קוגניציה ופיזיולוגיה של המאה ה-19, בייחוד רעיונות קוגניטיביים על תודעה, תפיסה וזיכרון עם רעיונות על אינסטינקטים ביולוגיים.

בבסיס התיאוריה של פרויד נמצא הלא-מודע – המחשבות, גישות, דחפים, משאלות, מניעים ורגשות שאיננו מודעים אליהם. משאלות הילדות הבלתי-מקובלות (שמונעות בד"כ ע"י מין או אלימות) נדחפות מההכרה אל הלא-מודע וממשיכות להשפיע על מחשבותינו, רגשותינו ומעשינו, הן מופיעות בצורות שונות (חלומות, פליטות פה). פרויד השתמש באסוציאציות חופשיות ובניתוח חלומות כדי להביא את המשאלות מהלא-מודע למודע.

כיום נוטים להסכים כי אנשים אינם מודעים לחלוטין להיבטים חשובים של התנהגותם.

 

התפתחויות מודרניות

עד מלחה"ע II הפסיכולוגיה נשלטה ע"י ביהביוריזם (במיוחד בארה"ב). עם התפתחות מכשור מתוחכם היה ברור שהגישות התיאורטיות הראשוניות היו מגבילות מדי.

התפתחות המחשבים בשנות ה- 50  הביאה את הרברט סימון להראות כי ניתן לחקות תופעות פסיכולוגיות באמצעות מחשב, ונושאים פסיכולוגיים רבים הוגדרו מחדש כ"מערכות עיבוד מידע". האדם נתפס עתה כמעבד של מידע, מה שסיפק גישה דינמית יותר מאשר תיאוריית ה-S-R. בדרך זו ניתן גם להביע רעיונות קודמים על טבע המוח במונחים עכשוויים ולבדוק אותם כנגד נתונים ממשיים.

השפעה חשובה נוספת על הפסיכולוגיה בשנות ה-50' – התפתחות הבלשנות (לינגוויסטיקה), הפסיכו-לינגוויסטיקה, הנוירופסיכולוגיה. התפתחות זו הביאה את הפסיכולוגיה לגישה הקוגניטיבית המורחבת לתחומי המניע, התפיסה, האישיות והחברה.

 

נקודת ראות פסיכולוגית עכשווית

ניתן לתאר כל נושא בפסיכולוגיה מכמה נקודות מבט. חמש הגישות העיקריות במחקר המודרני של הפסיכולוגיה הן:

 

הגישה הביולוגית

כל האירועים הפסיכולוגיים יכולים להיות קשורים לפעילות של המוח ומערכת העצבים. הגישה הביולוגית מנסה לקשר התנהגות גלויה לאירועים חשמליים וכימיים המתרחשים בתוך הגוף – כלומר לפרט את התהליכים הנוירוביולוגיים שמונחים ביסוד ההתנהגות והתהליכים המנטליים.

 

הגישה הביהביוריסטית

מתמקדת בגירויים ובתגובות גלויות (S-R).

הגישה הביהביוריסטית ה"טהורה" לא התייחסה כלל לתהליכים הנפשיים של הפרט, וגם ביהביוריסטים מודרניים בד"כ אינם מניחים שקיימים תהליכים נפשיים שמתווכים בין הגירוי לתגובה. התפתחויות מודרניות רבות בפסיכולוגיה פותחו הודות לעבודה של הביהביוריסטים המוקדמים.

 

הגישה הקוגניטיבית

הגישה הקוגניטיבית המודרנית היא בחלקה חזרה לשורשים הקוגניטיביים של הפסיכולוגיה, וחלקית תגובה לתחום הצר של הביהביוריזם וגישת ה-S-R. המחקר המודרני של הקוגניציה מתעניין בתהליכים מנטליים כמו תפיסה, זיכרון, חשיבה, קבלת החלטות ופתרון בעיות, אך אינו מבוסס על אינטרוספקציה.

הגישה מניחה ש: 1. רק ע"י חקר תהליכים נפשיים נוכל להבין בשלמות מה עושים אורגניזמים.

2. אנו יכולים לחקור תהליכים נפשיים באופן אובייקטיבי ע"י התמקדות בהתנהגויות ספציפיות, אך לפרש אותן במונחים של התהליכים הנפשיים שבבסיסן.

גישה זו מסתמכת לעתים קרובות על אנלוגיה בין הנפש לבין מחשב – המידע הנכנס נבחר, מושווה ומשולב עם מידע שכבר קיים בזיכרון, מועבר, מאורגן מחדש וכו'.

 

הגישה הפסיכואנליטית

ההנחה הבסיסית של פרויד היא שחלק גדול מההתנהגות נובע מתהליכים לא-מודעים. גישה זו מציעה דרכים חדשות להסתכל על חלק מן הבעיות הפסיכולוגיות.

 

הגישה הפנומנולוגית

נקשרת באופן מסורתי לפסיכולוגיים חברתיים או לפסיכולוגיים הומניסטיים (בתחום

פסיכולוגיית האישיות). פסיכולוגיה פנומנולוגית או הומניסטית נמצאת באותה שורה של הספרות וההומניות ולא של המדע. פסיכולוגים פנומנולוגיים והומניסטיים תרמו בעיקר לחקר האישיות.

 

קשרים בין גישות פסיכולוגיות וביולוגיות

הגישה הביולוגית שונה מיתר הגישות משום שהיא עושה שימוש במושגים פיזיולוגיים וביולוגיים אחרים בנוסף לשימוש במונחים פסיכולוגיים.

חוקרים בעלי אוריינטציה ביולוגית מנסים להסביר מושגים ועקרונות פסיכולוגיים במונחים של מקביליהם הביולוגיים.

רדוקציוניזם – הפחתת רעיונות פסיכולוגיים לרעיונות ביולוגיים.

ä        מדוע לא להסתמך רק על הסברים ביולוגיים?

1.       מושגים ועקרונות פסיכולוגיים מנחים חוקרים ביולוגיים בעבודתם.

2.       הביולוגיה שלנו פועלת בתיאום עם הסביבה הנוכחית (מה שהביולוגים יכולים לנסות ולהבין) ונסיבות העבר (מה שעל הפסיכולוגים לגלות).

 

הדחף לרדוקציוניזם הולך וגדל. תופעות פסיכולוגיות ניתנות להבנה ברמה הביולוגית והפסיכולוגית גם יחד: הניתוח הביולוגי מראה כיצד רעיונות פסיכולוגיים ניתנים ליישום במוח.

 

כיצד נעשה המחקר הפסיכולוגי

עבודת מחקר כוללת שני שלבים:

1. יצירת היפותזה

2. בחינת ההיפותזה

 

יצירת היפותזה

היפותזה – הצהרה שיכולה להיבחן.

היפותזה יכולה להיווצר ע"י הבחנה טובה על מצבים טבעיים, וע"י היכרות עם הספרות המדעית הרלוונטית.

המקור החשוב ביותר להיפותזה מדעית הוא לעתים קרובות תיאוריה מדעית.

תיאוריה – סדרת הנחות בעלות קשרי גומלין לגבי תופעה מסוימת.

הבחינה של היפותזות הנובעות מתיאוריות מתחרות היא אחת הדרכים היעילות ביותר לפיתוח הידע המדעי.

מדעי – א. ללא משוא פנים (לא להעדיף היפותזה אחת על אחרת). ב. אמינות (ניתן לחזור על התצפיות ולהשיג אותן תוצאות)

פסיכולוגים לעתים מאחדים כוחות עם מדענים מתחומים אחרים, בעיקר ביולוגיה, כדי לחקור תופעות פסיכולוגיות. זוהי גישה בין-תחומית.

 

ניסויים

השיטה המדעית היעילה ביותר היא הניסוי. החוקר שולט על התנאים (בד"כ במעבדה) ומבצע מדידות כדי לגלות יחסים בין משתנים.

משתנה – משהו שיכול להופיע תחת ערכים שונים.

משתנה בלתי תלוי – משתנה שאינו תלוי במה שעושה המשתתף.

משתנה תלוי – משתנה שערכיו משוערים כתלויים בערך של המשתנה הבלתי תלוי.

קבוצת ניסוי – קבוצה שבה התנאי הנחקר נוכח.

קבוצת בקרה – קבוצה שבה התנאי הנחקר נעדר.

מדידה – שיטה של הקצאה מספרים למשתנים.

היכולת להפעיל שליטה מדויקת על משתנה מבחינה את השיטה הניסויית משיטות אחרות של מחקר מדעי.

המשתנה הבלתי תלוי הוא המשתנה עליו הנסיין עושה מניפולציות והמשתנה התלוי הוא המשתנה עליו צופה הנסיין, והוא כמעט תמיד מדד מסוים של התנהגות המשתתף.

תכונה חשובה של ניסוי – הקצאה רנדומאלית של המשתתפים כדי שהנסיין יהיה בטוח שדבר פרט למשתנה הבלתי תלוי לא השפיע על התוצאות.

שיטת הניסוי ניתנת לשימוש גם מחוץ למעבדה. היא עניין של היגיון ולא של מיקום. אך בתנאי מעבדה ניתן למדוד את ההתנהגות באופן מדויק יותר ולשלוט על המשתנים בשלמות רבה יותר.

לעתים קרבות נעשה שימוש בניסויים רבי משתנים, הכוללים מניפולציה של מספר משתנים.

 

מדידה: ניתן למדוד משתנים באמצעים פיזיים (שעות שינה, מנות סם), סדר (רמות תוקפנות). למטרות תקשורת מדויקת, ניסויים זקוקים לסוג מסוים של מדידה.

ניסויים כוללים בדרך כלל מדידה של נבדקים רבים ולא נבדק יחיד, ולכן צריך להיעזר בסטטיסטיקה על מנת לסכם ולפרש את התוצאות.

סטטיסטיקה – תחום שעוסק בדגימת נתונים מאוכלוסייה של פרטים ואז הסקת מסקנות על האוכלוסייה מתוך מידע זה.

ממוצע – המונח הטכני לממוצע אריתמטי.

 

מתאם

קיימים מצבים רבים בהם לחוקר אין שליטה לגבי השאלה אילו נבדקים יהיו באלו תנאים. בשיטת המתאם ניתן לקבוע האם יש קשר או מתאם בין משתנה כלשהו (שאינו בשליטת החוקר) למשתנה אחר.

מקדם מתאם – הערכה של המידה בה שני משתנים קשורים זה לזה.

מקדם המתאם מסומן באות r ומבוטא כמספר שבין 1 ל- 1-. ככל שהערך של r מתרחק מ-0, הקשר חזק יותר.

1+ – קשר חיובי מושלם. כאשר ערך משתנה a גדל, גם ערך משתנה b גדל.

1- – קשר שלילי מושלם. כאשר ערך משתנה a גדל, ערך משתנה b קטן.

0 – היעדר קשר.

במחקר פסיכולוגי, מתאם של 0.6 או יותר נחשב גבוה למדי. מתאמים בטווח של 0.2 עד 0.6 הם בעלי ערך מעשי ותיאורטי ושמישים לצורך ניבויים.

 

מבחנים: השימוש המוכר במתאם כולל קבוצת מבחנים שמודדים כשרון, הישגיות ותכונות פסיכולוגיות אחרות. מבחן מציג מצב אחיד לקבוצת אנשים שנבדלים בתכונה מסוימת. ניתן לערוך מתאם בין השוני בתוצאות המבחן לשוני בתכונה אחרת.

 

מתאם ונסיבתיות: קיימת הבחנה חשובה בין מחקרים ניסויים למחקרים מתאמיים. במחקר ניסויי נעשית מניפולציה שיטתית על המשתנה הבלתי תלוי במטרה לקבוע את השפעתו הסיבתית על המשתנה התלוי. במחקר מתאמי לא ניתן להסיק סיבה ומסובב.

ישנה אפשרות שיהיה מתאם בין שני משתנים, כאשר אף אחד מהם אינו הגורם או התוצאה. כאשר יש מתאם בין שני משתנים, שינוי באחד מהם יכול להיות הגורם לשינוי במשתנה האחר, אך ללא ניסויים נוספים אי אפשר להצדיק מסקנה כזו.

 

תצפית

תצפית ישירה: להתבונן על התופעה הנחקרת כשהיא מתרחשת באופן טבעי. חוקרים המתבוננים בהתנהגות המתרחשת באופן טבעי צריכים להיות מתורגלים להתבונן ולרשות אירועים בדיוק כדי למנוע מעמדותיהם האישיות להשפיע על דיווחיהם.

תצפית במעבדה: ניתן להשתמש בשיטה זו אם התופעה הנחקרת היא ביולוגית באופן חלקי.

סקר: זוהי תצפית עקיפה ע"י שימוש בשאלונים או ראיונות. במקום להתבונן על התנהגות מסוימת של אנשים, החוקרים שואלים אותם עליה.שיטת הסקר פתוחה להטיה יותר מאשר תצפית ישירה אך למרות זאת הובילה לתוצאות חשובות. סקר אמין דורש ששאלון שנבדק היטב יוצג לקבוצת מדגם שנבחרה בדרכים שתוכננו כדי להבטיח שהיא תייצג את האוכלוסייה הגדולה ביותר שאותה מעונינים לחקור.

Case History: תצפית עקיפה, השגת ביוגרפיה חלקית של אדם מסוים ע"י בקשה מאנשים שייזכרו בחוויות רלוונטיות מעברם. ביוגרפיה זו מהווה מקור מידע חשוב עבור פסיכולוגים.

Case histories – ביוגרפיות שתוכננו לצורת שימוש מדעי.

מגבלה עיקרית – הסתמכות על זיכרונות ושחזורים של אירועי ילדות, שלעתים מעוותים או לא מושלמים. אפשר להשתמש במקורות אחרים לאימות מידע שהושג ב-case history. שיטה זו היא פחות יעילה לצורך בחינת תיאוריה או הוכחת השערה. מדענים משתמשים בה כדי להעלות השערות שניתן לבחון בדרכים אחרות או למדוד ע"י מדגם גדול יותר של נבדקים.

 

אתיקה של מחקר פסיכולוגי

פסיכולוגים צריכים להיות רגישים לסוגיות אתיות שיכולות לצוץ בזמן עריכת המחקר. נקבעו עקרונות לקווי יסוד לטיפול בנבדקים (בני אדם ובע"ח):

1.       סיכון מינימלי – הסיכונים הצפויים במחקר צריכים להיות לא גדולים מהסיכונים שנתקלים בהם בחיי היומיום.

2.       הסכמה לאחר יידוע – הנבדקים צריכים להצטרף לניסוי באופן התנדבותי ותהיה להם אפשרות לעזוב ללא עונש אם ירצו. זה מתנגש לעתים עם הצורך שהנבדקים לא יהיו מודעים להיפותזה של המחקר.

3.       הזכות לפרטיות – מידע אישי שנרכש בזמן המחקר צריך להישאר חסוי ולא להיות זמין עבור אחרים ללא הסכמת הנבדק. זה נעשה ע"י זיהוי המידע שנאסף מהנבדק ע"י מספר קוד.

 

החוקר צריך לשקול את העלויות ההומניות של המחקר לעומת התועלת הצפויה, ואם הוא בטוח שהמחקר יחשוף מידע פרקטי או תיאורטי חשוב ניתן להצדיק אותו באופן מוחלט.

חוקים ספציפיים מפקחים על תנאי החיים והשימור של חיות מעבדה, וכל הליך מזיק או מכאיב שנעשה על בע"ח נדרש להיות מוצדק לחלוטין במונחי התועלת שתצמח מהמחקר.

ä        עקרון מרכזי באתיקה מחקרית היא שהנבדקים בניסויים פסיכולוגיים ייחשבו שותפים מלאים ליוזמת המחקר.

 

תת-תחומים עיקריים בפסיכולוגיה

פסיכולוגיה ביולוגית: גילוי היחס בין תהליכים ביולוגיים והתנהגות.

פסיכולוגיה ניסויית: עריכת מחקרים בגישה ביהביוריסטית או קוגניטיבית, שימוש בשיטות ניסוייות כדי לחקור איך אנשים ובע"ח מגיבים לגירויים חישתיים, תופסים את העולם, לומדים, זוכרים, חושבים ומגיבים רגשית.

פסיכולוגיה התפתחותית, חברתית ואישיותית: שלושה תת-תחומים חופפים. פסיכולוגיה התפתחותית עוסקת בהתפתחות אנושית ובגורמים שמעצבים את ההתנהגות מלידה עד לזקנה. פסיכולוגיה חברתית עוסקת בדרך בה אנשים תופסים ומפרשים את עולמם החברתי וכיצד אמונותיהם, עמדותיהם והתנהגותם מושפעת מאחרים, וכן ביחסים החברתיים בין ובקרב אנשים ובהתנהגות של קבוצות. פסיכולוגיה אישיותית חוקרת מחשבות, רגשות והתנהגות שמגדירים את הסגנון האישי של הפרט ושל יחסי הגומלין שלו עם העולם, וכן בהבדלים בין אנשים ומנסה לשלב את כל התהליכים הפסיכולוגיים לתיאור משולב של האדם השלם.

פסיכולוגיה קלינית וייעוצית: יישום עקרונות פסיכולוגיים לדיאגנוזה וטיפול בבעיות רגשיות והתנהגותיות. פסיכולוגים ייעוציים עוסקים בד"כ בבעיות קלות יותר ועובדים בד"כ עם תלמידי תיכון ואוניברסיטאות.

פסיכולוגיה חינוכית ובית ספרית: טיפול בילדים בבתי ספר יסודיים לצורך הערכת בעיות לימודיות ורגשיות. כוללת מומחיות בלימוד והוראה. פסיכולוגית חינוכיים עובדים בבתי ספר, אך גם חוקרים שיטות לימוד ומאמנים מורים באוניברסיטאות.

פסיכולוגיה תעשייתית (ארגונית) והנדסאית (הנדסאות אנוש): עוסקת בבעיות כמו בחירת האנשים המתאימים ביותר לעבודות מסוימות או פיתוח תוכניות הכשרה לעבודה. הנדסאות אנוש מנסה להוכיח קשר בין אדם למכונה ועוזרת לעצב מכונות שמפחיתות טעויות אנוש.