פונדקאות בהלכה

פונדקאות היא הליך מסובך מבחינות רבות, וכמובן שגם מבחינה הלכתית

מבחינת הגדרה, פונדקאות היא מצב בו אישה נושאת עובר ברחמה עד לידתו, על מנת למסור אותו לאחר לידתו להורים מיועדים שסיכמו על כך איתה מראש. זהו תהליך רגיש ומסובך, הן מבחינה רפואית והן מבחינה אישית, וישראל נמנית עם המדינות הלא רבות שהסדירו את מעמד הפונדקאות מבחינה חוקית ושניתן לבצע בה הליכי פונדקאות, כאשר יש לעמוד בלא מעט קריטריונים בכדי לעשות זאת. כמובן שיש לכך חשיבות עצומה עבור לא מעט זוגות, שמעוניינים להביא לעולם ילד משלהם ולא יכולים לעשות זאת באופן טבעי מסיבות שונות ומשונות – אך חשוב להכיר את המשמעויות השונות של תהליך הפונדקאות מבחינה רפואית, מבחינה כלכלית, מבחינה אישית ונפשית, ועבור מי שהדבר רלוונטי עבורו – כמובן שגם מבחינה הלכתית. כל מה שנוגע על פונדקאות בהלכה הוא סבוך למדי, ויש פסיקות שונות בנושא, אבל ננסה לעשות לכם קצת סדר ולעזור לכם להבין מה מותר, מה אסור, וכיצד מבצעים את התהליך הזה בצורה הנכונה ביותר גם מבחינה הלכתית.

מה אומרת ההלכה לגבי פונדקאות? האם הדבר מותר וכיצד הדבר צריך להתבצע?

בתור התחלה, חשוב להסביר שפונדקאות בהלכה היא מותרת – לא מדובר בתהליך אסור שיש בעצם קיומו ממד של חטא, ובכל הפסיקות הקשורות בנושא מצוין כי למעשה מדובר בכלי המסייע לנו לקיים מצווה גדולה וחשובה מאוד – מצוות פרו ורבו. עם זאת, יש בתהליך זה לא מעט מורכבות מבחינה הלכתית, הנובעת מההגדרה של ההורות עצמה. כך למשל מרבית הפוסקים סבורים כי האם של התינוק מבחינה הלכתית היא האם היולדת, והדבר עומד בסתירה לעיקרון שבסיסו עומדת הפונדקאות, שבה הילד אמור להימסר להורים אחרים. בנוסף ישנה בעיה עם אימהות פונדקאיות שהן נשואות – הדבר יוצר חשש לממזרות של הילד שנולד, ויש גם הסבורים כי הפריה של אישה נשואה בזרעו של גבר זר היא אסורה בפני עצמה. משום כך, ישנם תנאים מאוד ספציפיים שבהם ניתן לבצע פונדקאות מבחינה הלכתית, והחוק הישראלי שמסדיר את תחום הפונדקאות הולם את התנאים האלה.

החוק הישראלי נחקק כך שהוא תואם והולם את העמדה ההלכתית בנושא

החוק הישראלי תואם במידה רבה לעמדה של פונדקאות בהלכה, ומסדיר את התנאים בהם ניתן לבצע תהליך זה בארץ. ראשית, פונדקאות בארץ היא מותרת אך ורק לזוג שהם גבר ואישה. בנוסף, הזרע המפרה את הביצית ומשמש להיריון שנקלט אצל האם הפונדקאית צריך להיות הזרע של האב המיועד עצמו, ואסורה תרומת זרע למטרה זו. תרומת ביצית היא מותרת כאשר לא מדובר בבת משפחה של האישה. האם הפונדקאית צריכה להיות רווקה או גרושה, וזאת על מנת למנוע חשש לממזרות, ועליה להיות גם בת דתם של ההורים המיועדים בכדי למנוע סיבוך באשר לדתו של הילד.

לגבי עניין האם הפונדקאית חשוב לציין שכיום ניתן אפילו אישור הלכתי מיוחד גם לנשים נשואות לשמש כאמהות פונדקאיות בתנאים מסוימים, כאשר לא ניתן למצוא אישה רווקה או גרושה למטרה זו, משום שהדבר מסייע בקיום מצוות פרו ורבו, וזאת למרות שהרב עמאר שפסק זאת קבע שהדבר לא יכול לשמש כתקדים. לבסוף, בוועדה המאשרת כל בקשת פונדקאות בישראל נמצא גם איש דת בהתאם לדתם של ההורים המיועדים ושל האם הפונדקאית בתהליך.

פונדקאות בהלכה – תהליך פונדקאות מקצועי וליווי צמוד בכל ההיבטים:

• ליווי אישי ונפשי לכל אורך התהליך לאם הפונדקאית ולהורים המיועדים.
• ליווי רפואי ברמה הגבוהה ביותר מההפריה ועד הלידה.
• ליווי מול משרד הבריאות והרשויות השונות לאחר הלידה ובניסוח הסכם הפונדקאות.