המושג 'מחקר איכותני', מתייחס למעשה למשפחה שלמה של שיטות מחקר, שעיקרן, בניגוד לגישה הכמותית, בניסיון להבין תופעה מסוימת בתוך ההקשר הסובייקטיבי שבו היא מופיעה. ובניגוד לשיטה הכמותית, שמספרת תוצאות סטטיסטיות, שהן כמו 'צילום מצב קיים', בחינה של קשרים בין משתנים, אך מעט מאד מידע מעבר לכך, שיטות המחקר האיכותניות מספקות הרבה מאד מידע על התופעה הנחקרת. אשתדל להבהיר את הנקודה הזו תוך התייחסות לסימנריון איכותני לדוגמא. הסימנריון האמור עוסק בבחינת חשיבותה של התקשורת במתן לגיטימציה לפורמט המשפחתי של אם חד-הורית, באמצעות בחינת דימוי האם החד-הורית כפי שהוא מוצג בתקשורת. בסמינריון איכותני לדוגמא זה, בחנתי תחילה את הקשר בין תקשורת ותרבות, ואת השפעות התקשורת על תהליכים של שינוי תרבותי. לאחר מכן, בוחן הסמינריון האיכותני לדוגמא את ייצוגן של אמהות חד-הוריות בתקשורת. המחקר האיכותני, במקרה זה, התבסס על ניתוח תכנים של הסדרה "אמאל'ה". המחקר בחן את ייצוג דמותה של האם החד-הורית בסדרה, קומדיית מצבים המתרכזת בחייה של אישה בת 38 שבוחרת ללדת ילד כתוצאה מהריון בלתי-מתוכנת, מחוץ למוסד הנישואים, שאבהותו אינה ברורה, באמצעות כלים מוכרים לניתוח תכנים. זאת, בניסיון להשיב על השאלה: כיצד מוצגת דמות האם החד-הורית בתכנים טלוויזיוניים? משוער כי הייצוג של האם החד-הורית יהיה כדמות חסרה, בהיעדר הדמות הגברית שתשלים אותה, חסרת אחריות ומסוגלות הורית, וקלת-דעת.
להלן פירוט שיטת המחקר מתוך הסמינריון האיכותני לדוגמא:
"שאלת המחקר וההשערה יבחנו באמצעות מחקר איכותי, המתבסס על ניתוח תכנים בתוכנית טלוויזיה נבחרת. בניתוח מסוג זה בוחן החוקר את קיומם של סממנים תרבותיים ומגדריים ואלמנטים בולטים בהצגת הדמויות בתוכנית, במטרה לזהות את מהות הייצוג כפי שהוא מצטייר על פי התכנים הנבדקים. היתרון הבולט במערך מחקר איכותני הוא ביכולת לבחון את התכנים בחינה מעמיקה ולספק הסברים סיבתיים לתופעות שנצפו, מערך מחקר זה מתאים גם לנושא הנבדק. יחד עם זאת, שיטת מחקר זו אינה מאפשרת להציג ממצאים ברמה של בדיקה סטטיסטית, וקיים סיכון להטיה של הממצאים על ידי החוקרת. על מנת להימנע ממגבלה זו, שמרה החוקרת על אובייקטיביות במידת האפשר.
כלים לניתוח התכנים:
ניתן לעמוד על 3 רמות של מסרים בניתוח תכנים:
- המסר הלשוני: מסר זה הוא למעשה כפול, וכולל דנוטציה וקונוטציה. דנוטציה מתייחסת אל המשמעות המילונית של הסימן ( מה שנאמר) וקונוטציה, מתייחסת אל המשמעות הנלווית, התחושה והרושם המתקבלים ממה שנאמר. המסר הלשוני מנחה את הדימוי ואת פרשנותו לכיוון אחד מתוך מגוון פרשנויות אפשריות, אולם הוא מייצג מימד אחד בלבד של הדימוי.
- הדימוי הדנוטיבי: המסר הנתפס בחושים, הדימוי החזותי, או האובייקטים המצולמים עצמם. אלמנט זה הופך את המסר לטבעי בכך שהוא מייצר באופן ספונטני את הסצנה המוצגת בצילום.
- הדימוי הקונונטיבי: המסר התרבותי. הקונוטציה של הדימוי היא תוצאה של הסימנים התרבותיים המוכרים לנו, והם אלו המעוררים אסוציאציות שונות הנקשרות למשמעות המוצגת – התרבות, בהקשר זה, מהווה את העדשה דרכה אנו חווים את הדימויים המוצגים בפנינו.
(בארת, 1977, מתוך: ליבס וטלמון, 2003)
בעבור כל פרק, יוצג תיאור קצר של מהלך האירועים בפרק, ולאחר מכן יוצג ניתוח של התכנים המהותיים בו, וזאת תוך התייחסות ייחודית לטקסטים של הדמויות, אלמנטים של הבעת רגשות, דימויים חזותיים בתמונה וסמנים תרבותיים ובהתאם לרבדי המשמעות כפי שפורטו לעיל."
כפי שניתן לראות, סמינריון איכותני לדוגמא זה, התבסס על ניתוח תכנים. זוהי שיטה איכותנית אחת, המתבססת על הניתוח הפרשני הסובייקטיבי של החוקר לתכנים. התוכן שנותח כאן, הייתה תוכנית טלוויזיה. אולם ניתן ליישם את אותה שיטה לניתוח של כל תוכן אחר, כתבות עיתונות, פרסומות, ועוד – אתם מוזמנים אגב לצטט את שיטת המחקר שלי – מדובר בפירוט שחוזר על עצמו, בהתאמות קלות בכל סמינריון איכותני. שיהיה בהצלחה!!!
