חלוקת רכוש זוהי סוגיה חשובה מאוד שיש לפתור אותה בהליך גירושין. כאשר בני זוג מחליטים לסיים את קשר הנישואים שלהם ולהיפרד, שאלת חלוקת הרכוש תמיד עומדת על הפרק. ניתן להגיד כי מלבד מזונות הילדים, חלוקת הרכוש מהווה את עקב האכילס של תהליך הגירושין, שכן מדובר בנכסים וכספים שערכם רב. חלוקת רכוש בין בני זוג יכולה להגיע לכדי דיון והכרעה דרך המערכת האזרחית (בית המשפט לענייני משפחה) או דרך הערכאה המשפטית הנוספת – בית הדין הרבני. על אפיק זה נרחיב בשורות הקצרות שלפניכם.
חלוקת רכוש בין בני זוג – המערכת האזרחית
על מנת להבין כיצד מבצעים חלוקת רכוש בין בני זוג בבית הדין הרבני, יש להבין תחילה כיצד בית המשפט לענייני משפחה פוסק בעניין. ובכן, מערכת המשפט האזרחית דנה בנושא ע"פ "חוק יחסי ממון" משנת 1974. חוק זה קובע כי עבור זוגות שהתחתנו לפני שנה זו חל עיקרון השיתוף, כלומר, כל נכסיהם, אלו שצברו במהלך הנישואים וגם לפניהם, מחולקים שווה בשווה ביניהם עם הגירושין. זוגות שהתחתנו לאחר שנת 1974, מתחלקים שווה בשווה בכספים ונכסים שצברו במשותף, אך מתנות, ירושות ונכסים שהיו ברשותם טרם הנישואים יישארו בבעלות כל אחד מבני הזוג בנפרד.
עקרונות הפסיקה של בית הדין הרבני
בית הדין הרבני כפוף אף הוא לחוק האזרחי, אך בו בעת מחוייב גם לדין העברי בכל פסיקותיו. בפועל הדבר אומר כי חלוקת הרכוש בבית הדין הרבני עשויה להתבצע באופן שונה לחלוטין מאשר בבית המשפט האזרחי ויכולה להתבצע חלוקה שאינה שיוויונית, במידה והדיינים מחליטים לפסוק על פי הדין העברי בלבד. ההחלטות של בית הדין הרבני לגבי חלוקת רכוש בין בני זוג נוגעות בהיבטים העיקריים הבאים, אך כל מקרה לגופו של עניין:
הסכמי ממון – בית הדין הרבני אמור לקבל את תוכנו של הסכם הממון, אם נחתם טרם הנישואים ובמהלכם, כל עוד שני הצדדים מסכימים על תוכנו בזמן הווה.
נכסים שנצברו במהלך הנישואים – יועברו לרשות בעליהם. למשל, אם לבן הזוג חשבון בנק נפרד, סכומי הכספים שם יישארו ברשותו. אם לאישה עסק שרשום על שמה, העסק יישאר בבעלותה.
המקרה של נכסי נשים – עבור גברים, נכסים וכספים שרשומים על שמם, יוותרו שלהם גם לאחר הנישואים, אך במקרה של נכסים שרשומים על שם האישה הדבר יותר מורכב. למשל, במידה ומדובר בנכס שממנו נהנה גם הבעל (למשל, דירה להשכרה) הרי שבמידה והנכס ממשיך להניב רווחים, ימשיך הבעל לקבל את התמורה (דמי השכירות) אך הוא לא יהיה בעל הנכס, שאותו יכולה האישה למכור כרצונה. במידה ומדובר בנכס שנרכש על ידי האישה עבור הבעל ולשימושו הפרטי (כגון, כלי רכב), על הבעל להשיבו בסיום הנישואים לאישה או לחלופין, להחזיר את ערכו בתמורה.
אישה שבגדה עשויה לאבד לא רק את כתובתה – הכתובה מהווה שטר התחייבות של הבעל כלפי אשתו. בעת פרידה, על פין דיני תורה, על הבעל לפצות את אשתו במידה והגירושין התבצעו בעקבות הפרה שלו את נדר הנישואים (למשל, בגידה של הבעל). לעומת זאת, אישה שבגדה מאבדת את זכותה לתבוע את הכתובה וכמו כן עשויה לאבד את חלקה ברכוש לפי דין תורה ולקבל את הפסיקה שמבוצעת על פי החוק האזרחי היבש.
חשיבות מרוץ הסמכויות בנושא חלוקת רכוש
כפי שניתן להבין, ישנו הבדל מהותי בפסיקה בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני בכל הקשור לענייני חלוקת רכוש בין בני זוג. לכן, בכל מקרה של פרידה, או רצון בפרידה, יש להיוועץ עם עורך דין בעל ניסיון וזאת על מנת להחליט היכן מומלץ להגיש את התביעה. במידה בוחרים באפשרות של בין הדין הרבני ובהגעה לכותלי אולם הדיונים, העדיפות היא להתקשר עם טוען רבני משום בקיאותו הרבה בדרך בה פוסקים דייני ערכאה זאת. שיהיה בהצלחה.
