היכרות עם סוגים שונים של שיטות קידוח היא תנאי לביצוע מוקפד של הפרויקט. בשביל לבצע את הקידוח באופן שיהיה מספיק יציב, בטיחותי, מהיר ומשתלם, צריך להכיר את ההבדלים בין הטכניקות הקיימות. לאחר מכן, ניתן להצביע על היתרונות או החסרונות של כל שיטת קידוח וכך להפיק מתוכה את מלוא הפוטנציאל.
נהוג לבחור או בשיטה של קידוח בנטונייט או בשיטה של קידוח CFA. קודם כל, שתי השיטות מתאימות עבור מקרים שבהם יש צורך לבסס את דפנות הקידוח – כמו למשל בעת קידוח בקרקע לא יציבה ועם מי תהום. מנגד, CFA היא שיטה שבה מחדירים לקרקע מקדח ספירלי בעוד בבנטונייט הקידוח נעשה כאשר את הדפנות מחזקים עם תערובת מיוחדת.
כיצד באים לידי ביטוי ההבדלים בין שיטות הקידוח?
מה שחשוב לדעת לגבי ההבדל בין קידוח CFA לבין בנטונייט הוא כמובן מידת ההשפעה של המאפיינים על התוצאות ועל הפרויקט. כאן יש מספר דגשים שכדאי להכיר:
א. סוג החיזוק – CFA זו שיטה שבה מקדח ספירלי נכנס פנימה בסיבוב, מה גם שבציר המקדח יש קדח שדרכו מזריקים בטון מיד כאשר מגיעים אל העומק הנדרש. לעומת זאת, בשיטה של בנטונייט מבצעים את הקידוח תוך כדי חיזוק של הדפנות עם תערובת מיוחדת מסוג ג'ל.
ב. מיומנות הקידוח – CFA וגם בנטונייט דורשים רמה גבוהה של מיומנות, אך יש בכל זאת מספר הבדלים. כך לדוגמא בקידוח CFA צריך להגיע אל מיומנות גבוהה מאוד בעיקר על מנת שלא ייווצרו כיסים בזמן השליפה.
ג. עלויות – יש גם פערי מחירים מסוימים בין השיטה של קידוח CFA לבין קידוח בנטונייט. על מנת למצוא את הפתרון המתאים צריך להתייעץ עם בעלי מקצוע ולהביא בחשבון את מאפייני הקרקע.
לסיכום, קידוח CFA עדיף כאשר מתמקדים בהזרקת בטון בעומק הנדרש. לעומת זאת, בנטונייט יכול לספק פתרון מעולה אם רוצים לחזק את דפנות הקידוח עם תערובת מיוחדת ולהשיג שטח יציב שאליו מחדירים כלוב פלדה ליציקת הבטון.