רף המינימום לתשלום מזונות לילדים אמנם נקבע על ידי בית המשפט, אבל הוא מושפע משורה ארוכה של פרמטרים. בנוסף, כדאי להכיר את ההבדל בין דמי מזונות במשפחות שונות
הנושא של קביעת גובה דמי המזונות חשוב מאוד להורים שנמצאים בהליכי גירושין. ראשית, החשיבות נובעת מעצם העובדה שהחוק בישראל קובע שכל הורה חייב לשאת בצרכי מחייתם של ילדיו הקטינים.
שנית, לקביעת גובה דמי המזונות יש השפעה ישירה על איכות החיים של הילדים גם אחרי הליך הגירושין ופירוק התא המשפחתי. אם דמי המזונות גבוהים, זה אומר הוצאות גבוהות אצל ההורים. אם דמי המזונות נמוכים, המשמעות היא צמצום המשאבים שעומדים לרשות הילדים.
מה קובע החוק לגבי רף מינימום?
באופן עקרוני, החוק קובע רף מינימום לתשלום המזונות. הרף נקבע על ידי בית המשפט והוא צמוד למדד המחירים לצרכן. עם זאת, הסכום אינו כולל תשלום עבור מדור והוצאות מיוחדות. בנוסף, מחשבים את היכולת של אדם לשאת בתשלום דמי מזונות תוך התייחסות לא רק להכנסתו אלא גם לרכוש שיש לו.
כך לדוגמא במקרים של תשלום מזונות למספר ילדים באותה משפחה, בתי המשפט מפחיתים מרף המינימום. במקרים כאלה, בתי המשפט לוקחים בחשבון הוצאות כספיות שפוחתות אם מספר אנשים גרים יחד. חוץ מזה, החוק הוא שהחל מגיל 18 או מסיום התיכון ועד סיום תקופת שירות החובה, שנת שירות או שירות לאומי – האב ממשיך לשלם רק שלישי מהמזונות ששולמו עד אז.
פרמטרים לקביעת דמי מזונות
מכל האמור לעיל אפשר להבין מדוע יש פרמטרים שונים שבהם מתחשבים על מנת לקבוע את הסכום הסופי של דמי המזונות. מלבד הצרכים הבסיסיים של הילד כפקטור מרכזי, מביאים בחשבון את השיקולים הבאים:
א. מצב כלכלי של האם או האב – המצב הכלכלי של האם או האב עוזר לבתי המשפט לקבוע דמי מזונות. באמצעות התייחסות אל המצב הכלכלי הזה, אפשר לדעת באיזה סכום כסף חודשי בני הזוג יכולים לעמוד בלי שזה יפגע בהם בצורה קיצונית.
ב. פוטנציאל השתכרות – חישוב דמי המזונות מתייחס אל פוטנציאל ההשתכרות בטווח הקצר והארוך. מבחינת בתי המשפט, התייחסות אל השכר הקיים לא מספיקה וצריך לבדוק האם לאב למשל יש עוד כלים לייצר הכנסות ולשלם בגין דמי מזונות גבוהים יותר.
ג. גיל הילד – יש משמעות לגיל הילד בכל הנוגע להתייחסות אל הצרכים שלו ואל דמי המזונות שאמורים לכסות אותם. עד גיל 6 יש לאב חובה אבסולוטית כלפי הילד, בעוד מגיל 6 עד 15 שני ההורים מתחלקים ביניהם בנוגע לדיני הצדקה. מגיל 15 ועד לבגרות הקטין, ההורים מתחלקים שווה בשווה בכל דמי המזונות לרבות בצרכים הבסיסיים.
לסיכום, גובה דמי המזונות נקבעים לפי הרף המינימאלי בחוק ולפי צרכי הילד ויכולות המשפחה.
